לאה גולדברג ЛЕЯ ГОЛЬДБЕРГ

[crivelli]

על האושר

א
אשר זה! וכיצד אשאנו עכשיו
.מלומדת סגריר, עייפה ומועדת
מחלון בדידותי כל עובר וכול שב
.לי היה כבשורה של מולדת

עד הכה על עונו זהרך הקרוב
ואורך לפנו כחומה הנצבת
בין רעב מבטי ודמויות שברחוב
.מול תבל נוכריה ואוהבת

ואהי כפוסעת על פני עננים
ברגלים כבדות. איך אורנו ללכת
את אשרי השביר, את אשרי בן זכונים
?קרן-אור-אביבים בשלכת





Леа Гольдберг
О счастье
*
Это счастье! И как его вынести всё же
Мне, ненастьям обученной жизнью?
Из окна одиночества каждый прохожий
Мне как весть из далёкой отчизны.

Ещё свет по глазам не ударил и рядом
Не воздвигло сияние стену
Перед уличным людом и голодом взгляда,
Пред чужой и влюблённой Вселенной.

И я стану как те, что проходят по небу
на свинцовых ногах . Как скажу я «Не надо»
Тебе, позднее, хрупкое счастье и небыль,
Луч весенний в сезон листопада.

Comments

[crivelli.livejournal.com]

Да, у меня к ней такое же отношение:-)